ההשקה של האתר הזה, שמלכד בתוכו את אבני הדרך המקצועיות שלי , מלווה אותי בהתרגשות מרובה. קודם כל, הוא תוצר של הריון ממושך. עד לפני שנתיים הנחיתי חמש סדנאות במקביל בנוסף לשלושה חוגי קרמיקה. לא נשמתי. חשתי על בשרי את משמעות המילה "שחיקה". כיוון שהעבודה היא בבית, וכללה גם טיפול בצרכיהן של 4 בנות אהובות בגילאים משתנים, חשתי שאין לי מקום. המעברים בין ההנחיה, למטאטא, לקרמיקה, לבישול רוקנו אותי. לא יכולתי לוותר, להרפות קצת, כי חוויתי את עבודתי כ"מפעל חיים": משהו שבניתי בדלת אמותי בעשר אצבעותי וקשה היה לי לוותר עליו. החיים גרמו לי לוותר : מספר הסדנאות הלך ופחת, נשים שליוו אותי שנים ארוכות הלכו לדרכן בברכה, ולי לא נמצאו הכוחות להקים סדנאות חדשות, תנור הקרמיקה שלי התקלקל בלי סוף, ואני חשתי שהכל מתפרק לי – מה שהכריח אותי לעבור תקופת "השתבללות" ו"התכנסות". שעות ארוכות יצרתי, קראתי, בהיתי, הרשיתי לעצמי לעבור תהליך של אבל, להתמודד עם החרדות הכלכליות וחרדות הזהות שתקפו בלי הרף, ובמקביל לנוח. לנוח מהתביעות הפנימיות, מהשאיפה לשלמות ומהלהטוטנות האינסופית שהפכה להיות דרך חיים בשני העשורים האחרונים.
לאט לאט, מתוך השקט הזה הלכו ונבנו להם דברים חדשים : אני כיום יוצרת ממקומות אחרים, עמוקים יותר, למדתי לאזור אומץ ולהתנסות בחומרים אחרים ולשלב ביניהם. למדתי להנות מן העולם הטכנולוגי והתקשורת, אני נהנית מהאינטרנט והפייסבוק, עולם חדש ומסעיר נגלה לעיני.
אחרי הרבה שנים שבהם הייתי מורה, אני מאפשרת לעצמי להיות תלמידה. כמעט כל שבת אני מקבלת שיעור מטל, בתי הבכורה, ומאלעד, חתני לעתיד, על נפלאות המחשב. למדתי המון מיורי, המורה לפיסול, שבנוסף להיותו אמן מדהים – הוא "מאנטש" אמיתי. אני קשובה, סקרנית ולומדת. ואני יכולה עכשיו, בסיומה של התקופה המאתגרת הזו, לראות את האינטגרציה של החלקים, שהופכת להיות סוג של שלם: שנים ארוכות חבשתי שני כובעים מקצועיים: סדנאות ביביליותרפיה וקרמיקה. חדרי העבודה מצויים בשני קצוות הבית. הם לא ממש היו קשורים זה בזה. היה לי אתר בנושא הביביליותרפיה, וכרטיסי ביקור אחרים לקרמיקה. האתר הזה מלכד בין שני הנושאים, מה שמשקף את תהליך האינטגרציה שאני עברתי.
ביוני האחרון מלאו לי חמישים. האתר הזה הוא מתנת היום הולדת של טל ואלעד, שיחד בנו ועיצבו את האתר. תהליך הבנייה של האתר היה מאוד משמעותי עבורי, כי כשם שנעשתה אינטגרציה בין החלקים המקצועיים שלי, כך גם נעשתה אינטגרציה בין הזהות המקצועית שלי לבין זהותי כאם. טל הבינה בלי מילים את ה"ראש" שלי, נתנה לי שיעורי בית שדירבנו אותי לוותר על עצלנותי הטבעית, ואני מקווה שכתהליך גומלין, הבנייה של האתר תביא להם הצלחה מקצועית. אז המון תודה לשניכם, יקיריי, אני אוהבת אתכם מאוד ובטוחה שתצליחו.
